ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כבר הפך עימות שנמצא בחקירה בחדר ההטייס לחומר לקמפיין הבחירות שלו, שמצייר את המדינה כקורבן לאיומי טרור, אתגר שרק "ראש ממשלה ביטחוני" מנוסה יכול לעמוד בו.
ב־30 בספטמבר טיסת פליידובאי מדובאי לתל־אביב הוסטה לערב הסעודית לאחר שדווח על עימות בחדר הטייס.
החקירות נמשכות, אך דיווחים ראשוניים ציטטו גורמים שאמרו שטייס המשנה — אותו זיהו כאזרח עומאני — ככל הנראה דקר את הקברניט, ההודי סמיט מאצ'חר.
העימות המדובר גרם להטיסה שנשאה 174 נוסעים, רובם ישראלים, לצלול כ־17,000 רגל בתוך דקות, לפני שחלק מהנוסעים הצליחו להשתלט על טייס המשנה וזוג טייסים נוסף של flydubai נחת במטוס.
נתניהו לא חיכה שהחקירה תספק מסקנה חד־משמעית האם אכן היה זה פיגוע טרור.
טוג'ה ארסוי-ציילאן, פרופסורית ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת איזמיר קאтіп צ'לבי, אומרת ל־TRT World שיש "סימנים ברורים" שנתניהו מנסה להפוך את אירוע הפליידובאי לסוגיית קמפיין.
״החקירה עדיין נמשכת. ובכל זאת, נתניהו כבר תיאר את האירוע כ'ניסיון אסון 9/11' וקישר אותו (לדבריו) לרדיקליזציה אסלאמיסטית,״ היא אומרת.
נתניהו מייד כינה את האירוע "אירוע ביטחוני חמור", וטען שהמתקיף ניסה להפיל את המטוס עם הנוסעים על סמו.
הוא טען שהקברניט הפצוע והישראלים שפרצו לחדר הטייס "הצליחו למנוע אסון 9/11".
הוא גם פגש בנמל התעופה בן‑גוריון את הנוסע שחזר יניב חיון, עדיין בבגדים המוכתמים בדם, וקרא לו גיבור.
נתניהו הגדיל לעשות בבירור בטענות על מזימת חטיפה, והעיר את הרוח של פיגוע בדמות 9/11 נגד ישראל, ועשה זאת ארבע שבועות בלבד לפני הבחירות הכלליות.
זאת משום שנתניהו, שכבר משמש כראש הממשלה המכהן במשך הזמן הארוך ביותר בתולדות ישראל, בנה את זהותו הפוליטית כסך־כל כוח ביטחוני.
אך אנליסטים אומרים שמעמדו הביטחוני של נתניהו נפגע אחרי המתקפה החוצת־הגבול של חמאס ב־7 באוקטובר 2023, מה שסייע לביטוי הסוגיה של סבל הפלסטינים מפני ישראל על בימת העולם.
בשנים האחרונות, תחת ממשלת נתניהו, הפכה ישראל לפריה בינלאומית בזמן שניהלה מה שהתואר בו דיווחים כ"מלחמת רצח עם" בעזה, בנוסף למתקפות צבאיות משתנות בלבנון ובאיראן.
מעניין כי ביום שלפני החטיפה המוצהרת הזהירה נתניהו מפני מזימות כנגד ישראל לקראת הבחירות ב־27 באוקטובר.
מומחים אומרים שהפיכתו של כמעט־אסון לחומר תעמולתי נועדה לתמוך בתמיכה הבוחרתית הדועכת במפלגת הליכוד.
צוותו של נתניהו קישר את האירוע "מאוד מהר" לאזהרות שהוציא יום קודם, בעוד שהוא עצמו הצמיד את שמו לנוסעים שעצרו את המתקפה המוצהרת.
"זה אומר שאירוע ביטחוני אמיתי כבר משתלב בתוך נרטיב בחירותי," היא אומרת.
נתניהו במצוקה
סקרים פומביים לפני הבחירות מראים כי הגוש הימני‑קיצוני של נתניהו אינו צפוי לזכות ברוב של 61 מושבים בכנסת בת־120 הח
מתנגדיו בתוך ישראל נראים כאילו קלטו את הטריק הפוליטי של נתניהו. כלי התקשורת הישראליים דיווחו כי נתניהו הפך את הפרשה לנקודת דיג פרסום בחירות תוך שעות.
נגידלי בנט, ראש ממשלת ישראל לשעבר, אמר שהוא לא צריך שהממשלה תזהיר אותו.
״אתה לא אפליקציית התרעות, אתה ראש ממשלת ישראל. אם חשדת שיש סכנה שמטוס יתפוצץ, מה עשית כדי למנוע את זה? תתחיל לקחת אחריות על הביטחון. זה בדיוק כמו ב־7 באוקטובר,״ אמר.
יאיר לפיד, ראש ממשלה לשעבר נוסף, האשים את נתניהו ב"פוליטיקה בזול על חשבון ביטחון ישראל".
לפי ארסוי‑ציילאן, החטיפה המוצהרת תומכת בשני נרטיבים פוליטיים שונים לחלוטין: נתניהו מציג אותה כהוכחה לאיומים מתמשכים על ישראל ולצורך בערנות מוגברת.
אך האופוזיציה שקלה אותה לשואה של 7 באוקטובר, כשהמדינה כשלון במניעת האיום ואנשים בסופו של דבר נאלצו להציל את עצמם.
איזה נרטיב ינצח במהלך הבחירות תלוי במידה רבה בדעותיהם המקדימות של הבוחרים לגבי נתניהו, היא אומרת.
הפוליטיקה הישראלית מקוטבת מאוד, היא מוסיפה, וציינה ש־7 באוקטובר "מכביד באופן יסודי" על הטענה המסורתית של נתניהו להיות 'מר ביטחון'.
״לא כמו בבחירות קודמות, הדגשת האיום לא מתורגמת באופן אוטומטי להדגשת יכולתו. היא יכולה בו‑זמנית להזכיר לבוחרים כישלון ביטחוני,״ היא אומרת.
לפי אוזדן זיינפ אוקטב, ראש המחלקה ליחסים בין‑לא באוניברסיטת מדניאט באיסטנבול, החטיפה המוצהרת הפכה ל"תרופת פלא" עבור נתניהו, שביום הדיונים באסיפה הכללית של האו"ם טופל כ"מנודה" ו"עבריין" על ידי כמעט 70 מדינות.
״על סף הבחירות הוא היה זקוק נואשות למזימת טרור שנחסמה. לכן, זה יכול להיות מתוכנן מראש,״ היא מציינת.
היא אומרת שנתניהו לא הצליח לתת "תשובות משביעות רצון" להאשמות ממפלגות האופוזיציה שהוא ידע על מבצע ה־7 באוקטובר לפני שאירע.
ההאשמות הללו "החלישו את ידו של נתניהו", והשאירו אותו עם "סיכוי מועט מאוד" לזכות בבחירות, לפי דבריה.
ספקות בשפע
הספקנים החלו להטיל ספק ברצף האירועים ביום החטיפה המוצהרת.
הצילומים מהטיסה העלו שאלות רבות, כגון העדר מסיכות חמצן — שהיו נפתחות אוטומטית בירידה מהירה — וכן מספר מועט של פצועים בין הנוסעים הרגילים.
שדרנית המדינה האיראנית Press TV טענה שנתניהו תכנן חטיפה במתק עצמית כדי למשוך את ארצות הברית למלחמה חדשה עם טהראן.
נתניהו אמר לתקשורת כי לדעתו הטייס "עבר תהליכי הכשרה רדיקליים אסלאמיסטיים".
אפילו נשיא ארצות הברית דאז דונלד טראמפ דיבר בזהירות על האירוע.
״זוהי הסיפור ששמעתי. אינני יודע אם זה נכון, אבל זה הסיפור שקיבלתי מביבי,״ אמר.
שאלו עד כמה לעתים ראש ממשלת ישראל הפך חשש ביטחוני בשלב מאוחר של הקמפיין לקולות מדידים; ארסוי‑ציילאן מצביעה על 1996.
סדרת הפיגועים התאבדותיים פגעה במסריו של שמעון פרס על ביטחון ושלום וחיזקה את נתניהו, מה שסייע לניצחונו השולי, היא אומרת.
עם זאת, הדגם ההיסטורי מראה שמצוקות ביטחוניות נוטות להטיב עם נרטיבים ממוקדי ביטחון ועם הימין הקיצוני "ולא בהכרח לתגמל באופן עקבי את ראש הממשלה המכהן."
אולם אוקטב מציינת שביטחון בישראל נשאר "הנושא הקריטי ביותר".
״לכן, מזימת הפליידובאי גורמת לישראלים להאמין שמדיניותו הפלילית של נתניהו נועדה אך ורק למטרות ביטחוניות שלהם,״ היא אומרת.
מקור: TRT World and agencies
