הכנסת אישר בקריאה טרומית הצעת חוק חדשה ומעוררת מחלוקת תחת הכותרת "חוק יסוד: לימוד תורה", אשר נועדה להעניק מעמד חוקתי מיוחד ליהודים המקדישים את זמנם ללימודי דת (תורה ותלמוד) במוסדות דתיים (ישיבות).
אישור הצעת החוק, שעברה ברוב של 56 תומכים מול 43 מתנגדים, מגיע כחלק ממהלך פוליטי רחב יותר מצד ראש ממשלת הכיבוש, בנימין נתניהו, שמטרתו לרצות את המפלגות החרדיות ("שס" ו"יהדות התורה") כדי למנוע את הפלת ממשלתו ולהבטיח את דחיית מועד הבחירות הבאות לחודש אוקטובר הקרוב.
הצעת החוק, שהוגשה על ידי ראשי הסיעות החרדיות ובראשם משה גפני, מבקשת להגדיר את לימוד הדת כ"שירות משמעותי" עבור המדינה והעם היהודי.
המטרה המרכזית של מהלך זה היא ליצור משקל נגד משפטי לחוקי היסוד הקיימים, ובמיוחד ל"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", ששימש בעבר את בית המשפט העליון הישראלי לפסילת חוקי פטור מגיוס בשל פגיעתם בעיקרון השוויון.
באמצעות הפיכת ערך לימוד התורה לחוק יסוד, מנסות המפלגות הדתיות לחסום התערבות משפטית עתידית ולהכשיר באופן קבוע את אי-גיוסם של צעירים חרדים לצבא הכיבוש.
עסקאות פוליטיות מאחורי הקלעים
העלאת החוק להצבעה לוותה באולטימטום חריף מצד יו"ר מפלגת "שס", אריה דרעי, שהבהיר כי מפלגתו לא תצביע בעד שום חקיקה ממשלתית אחרת אם החוק לא יקודם באופן מיידי.
הלחץ הפוליטי הוביל את נתניהו להיענות לדרישותיהם, במסגרת דיל פוליטי הכולל גם את דחיית הבחירות לאוקטובר, קידום חוק סבסוד מעונות יום לילדי חרדים, וביטול רפורמות קודמות במערך הכשרות שנועדו להפחית את המונופול של "הרבנות הראשית".
על אף הרוב שהושג, הנוסח המקורי של החוק – שביקש להשוות באופן מוחלט את מעמדם וזכויותיהם של לומדי התורה לאלו של החיילים המשרתים בצבא – עורר התנגדות עזה גם בקרב חלק מחברי הקואליציה הימנית.
שרים וחברי כנסת מהזרם הלאומני-דתי והליכוד דרשו להסיר את ההשוואה הישירה לצבא בשל הביקורת הציבורית הנוקבת, במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת והשחיקה הניכרת בכוח האדם של צבא הכיבוש.
בעקבות כך, הוסר סעיף ההשוואה הישיר, והצעת החוק הועברה לוועדת הכנסת להמשך דיונים וניסוח מחדש לקראת שלוש הקריאות הנוספות הנדרשות לאישורו הסופי.
ההצבעה השמית במליאה חשפה קרעים פנימיים; חברי הכנסת דן אילוז ויולי אדלשטיין מהליכוד, ומשה סולומון ממפלגת "הציונות הדתית", הצביעו נגד החוק משום שהם רואים בו פגיעה בערך השירות הצבאי של הקהילות שלהם.
בתגובה להצבעתו של סולומון, הודיעה מפלגתו על הדחתו מכל ועדות הכנסת שבהן ישב. מנגד, חברי הכנסת של המפלגות הערביות נעדרו לחלוטין מאולם המליאה בזמן ההצבעה.
זיוף ההיסטוריה
אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות שעלו לסדר בעקבות קידום החוק היא הטיעון ההיסטורי המוצג במבוא שלו.
בנוסח החוק נכתב כי "מאז היותו של העם היהודי, היה לימוד התורה אבן היסוד של קיומו". מומחים וחוקרים לאוניברסיטאות והיסטוריונים של תקופת המקרא הביעו הסתייגות מוחלטת מקביעה זו, ומדגישים כי מדובר בנרטיב אמוני שאינו נשען על ממצאים מדעיים או עובדות היסטוריות.
חוקר היסטוריית התורה, פרופ' יונתן אדלר, פרסם הערכה מדעית תחת הכותרת "מקורות לימוד התורה", ובה הבהיר כי מבחינה מחקרית וכרונולוגית, התורה לא תפסה מקום מרכזי או בלעדי בחיי היומיום של החברה היהודית מתחילת דרכה.
הממצאים הארכיאולוגיים והביקורת המקראית המדעית מראים כי מעמדה המרכזי של התורה והחובה להעמיק בלימודה החלו להתגבש ולהפוך למאפיין ברור ודומיננטי רק החל מהתקופה החשמונאית, במאה הראשונה לפני הספירה (בין השנים 167 ל-37 לפנה"ס), ולא בעידן המקראי המוקדם כפי שטוענים החוגים הדתיים.
בעוד שהחוגים האורתודוקסים והחרדים מתייחסים לטקסט הדתי כנצחי ושמימי שלא השתנה בו אף אות – תפיסה הנובעת מאמונה דתית טהורה – הרי שהמחקר המדעי וההיסטורי בוחן את הדברים באפקלריה שונה לחלוטין ומציג תמונה מורכבת של התפתחות הדרגתית ומאוחרת.
חילופי האשמות באולם הפרלמנט
הדיון בכנסת הפך במהרה לזירת התגוששות מילולית חריפה בין נציגי המפלגות החרדיות לראשי האופוזיציה הליברלית והחילונית.
יו"ר יהדות התורה, משה גפני, ניסה להגן על החוק תוך שימוש במניפולציה רגשית ושימוש בזכר השואה, כשטען כי "גם בהיסטוריה הקרובה, ראינו את הילדים והבחורים בגטו ורשה לומדים תורה במקלטים בעיצומה של הטרגדיה הגדולה ביותר".
דברים אלו עוררו זעם רב בקרב האופוזיציה.
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, הגיב בחריפות לדבריו של גפני ואמר: "בגטו ורשה אף אחד לא קיבל קצבה כדי ללמוד תורה; בגטו ורשה אנשים אחזו בנשק ומרדו למען העם שלהם".
לפיד הוסיף ותקף את נתניהו ושותפיו: "אבי היה בגטו מפני שלא היה צבא למדינה, ואתה מדבר איתי על הגטו? מה הקשר בין החוק הזה לבין לימוד תורה? זהו חוק למימון השתמטות מגיוס. זה לא חוק על תורה, זה חוק על כסף".
מנהיגים פוליטיים נוספים באופוזיציה הצטרפו למתקפה. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הצהיר כי אישור החוק יפגע פגיעה אנושה במדינה, שכן ללא צבא מתפקד וכלכלה יציבה הנושאת בנטל, החברה הישראלית לא תוכל לשרוד.
גדי איזנקוט, חבר הכנסת ומפקד הצבא לשעבר, כינה את המהלך "דיל פוליטי ציני שנועד לקנות לנתניהו עוד כמה שבועות בשלטון", ותיאר את הממשלה הנוכחית כמנותקת, חסרת אחריות ונטולת בושה, הפועלת להחלשת הצבא בעיצומה של מלחמה כוללת.
הצעת חוק זו, המצטרפת לשורה של יוזמות חקיקה דתיות, משקפת את עומק השבר הפנימי בחברה הציונית ואת המשבר המבני של משטר הכיבוש, המוכרע בין הדרישות המגזריות של שותפיו הקיצוניים של נתניהו לבין הצרכים הצבאיים והכלכליים של המערכת כולה.
החוק צפוי להיתקל בקשיים משפטיים וציבוריים עצומים בשלבי החקיקה הבאים, ועל פי הצהרות ראשי האופוזיציה, הוא יהווה קו שבר מרכזי במערכת הבחירות הקרובה.
