נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מסר כי ההסכם שהושג בין וושינגטון לטהראן מהווה, לדבריו, “ניצחון מוחלט ומלא” עבור ארצות הברית.

בראיון לסוכנות AFP אמר טראמפ כי ההבנות הושגו לאחר שיחה שקיים עם מנהיגים בפקיסטן, שלדבריו מילאה תפקיד מרכזי בתיווך במהלך המלחמה שהחלה ב־28 בפברואר.

לפי וושינגטון, ארצות הברית תשהה את התקיפות נגד איראן למשך שבועיים, ובתמורה טהראן תפתח מחדש באופן זמני את מצר הורמוז, נתיב ימי מרכזי לתנועת נפט עולמית. בהודעה שפרסם טראמפ ברשת Truth Social נכתב כי איראן הסכימה ל־“פתיחה מלאה, מיידית ובטוחה של מצר הורמוז”.

טראמפ הוסיף כי ארצות הברית תסייע בניהול עומסי התנועה הימית במעבר.

טראמפ אמר ל־AFP כי סוגיית האורניום המועשר של איראן תהיה “מטופלת באופן מושלם” במסגרת הפסקת האש בת השבועיים. הוא ציין כי ההצדקה למערכה האמריקאית הייתה טענות על העשרת אורניום למטרות צבאיות, טענות שאינן מגובות על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ואותן איראן דחתה.

במסגרת תוכנית קודמת שהציגה וושינגטון לסיום הלחימה, תוכנית שטהראן לא קיבלה, דרשה ארצות הברית שאיראן תפסיק העשרה נוספת, תסכים להגבלות על תוכנית הטילים שלה ותחדל מתמיכה בקבוצות המקושרות אליה באזור. דרישות אלו לא הופיעו בנוסח הפסקת האש הנוכחית.

לפי הדיווחים, טראמפ שינה מספר פעמים את תנאיו לסיום הלחימה, ולעיתים חזר בו מדרישות שהציג מוקדם יותר.

עמדת איראן

שר החוץ האיראני עבאס ערקצ׳י אישר כי טהראן תאפשר מעבר בטוח במצר הורמוז למשך שבועיים.

לדבריו, ההסכמה ניתנה במסגרת ההבנות שהושגו עם וושינגטון, כאשר המצר שדרכו עובר כחמישית מאספקת הנפט העולמית יישאר פתוח לתנועת ספנות בהתאם להסדר.

איראן הציגה תוכנית בת 10 נקודות לסיום המלחמה.

טראמפ אמר ל־AFP כי התוכנית “ישימה”, וציין כי היא עשויה לשמש בסיס לשיחות נוספות בהמשך השבוע. עם זאת, התוכנית כוללת מספר סעיפים שוושינגטון הגדירה בעבר כבלתי אפשריים ליישום.

לפי ההודעה האיראנית, התוכנית כוללת דרישות ל־המשך שליטה איראנית במצר הורמוז, קבלה בינלאומית של העשרת אורניום, וכן הסרת כל הסנקציות הראשוניות והמשניות שהוטלו על איראן.

המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן הציגה את ההסכם כהישג, וטענה כי טראמפ קיבל את תנאי טהראן להפסקת הלחימה.

בעוד נוסח ההודעה באנגלית, שהועבר לאו״ם, לא כלל את דרישת ההעשרה, הגרסה בפרסית, שפורסמה בכלי התקשורת הממלכתיים, כללה אותה במפורש.

דרישות נוספות שהציגה טהראן במסגרת התוכנית כוללות:נסיגה של הכוחות האמריקאיים מהמזרח התיכון, הפסקת התקיפות על איראן ועל בעלי בריתה, שחרור נכסים איראניים מוקפאים, והחלטת מועצת הביטחון של האו״ם שתהפוך את ההסכם למחייב.

הפסקת אש שלא כוללת את לבנון

ממשלת ישראל מיהרה לברך על ההסדר בין ארצות הברית לאיראן, והציגה אותו כהוכחה לכך שהלחץ הצבאי “עבד”.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי ישראל “תומכת בהחלטת טראמפ להשעות את התקיפות נגד איראן”, אך הוסיף במפורש שההסכם “אינו חל על לבנון”.

למרות הכחשתו של נתניהו, לאחר ההודעה על הסכם הפסקת האש אמר ראש ממשלת פקיסטן, שבאז שריף: "אני שמח להודיע כי הרפובליקה האסלאמית של איראן וארצות הברית של אמריקה, יחד עם בעלות בריתן, הסכימו על הפסקת אש מיידית בכל מקום, כולל לבנון ובמקומות אחרים, שתכנס לתוקף באופן מיידי".

עמדת השלטון והאופוזיציה בישראל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ התייחס ברשת X להתפתחויות והציג את האירועים כחלק מתהליך היסטורי רחב יותר עבור ישראל. בדבריו הוא הדגיש את חשיבות העמידה האיתנה של ישראל מול איראן ושלוחותיה, ושיבח את פעילות כוחות הביטחון.

מנגד יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד תקף בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות תמיכתו בהפסקת האש הזמנית בין ארצות הברית לאיראן.

בפוסט שפרסם ברשת X כתב לפיד כי מדובר ב“כישלון מדיני ואסטרטגי”, וכי ישראל לא הייתה שותפה לקבלת ההחלטות הנוגעות לליבת ביטחונה. לפיד הוסיף כי הנזק שנגרם, לדבריו, כתוצאה מ“יהירות, הזנחה וחוסר תכנון אסטרטגי” עלול להימשך שנים. הוא ציין כי הצבא והציבור עמדו במשימותיהם, אך הממשלה לא השיגה את היעדים שהציבה לעצמה.

גם יו״ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הגיב להסכם. בפוסט שפרסם ברשת X כתב כי הפסקת האש מעניקה לאיראן “פסק זמן להתארגנות מחדש”, והזהיר כי כל הסכם שאינו כולל ויתורים מצד טהראן בנושאי העשרת אורניום, תוכנית הטילים ותמיכתה בארגונים באזור, עלול להוביל לעימות נוסף בתנאים מורכבים יותר.

לפי עמדת האופוזיציה, ההסכם בין וושינגטון לטהראן מצביע על כך שממשלת ישראל לא הצליחה להשפיע על תוצאות המערכה הארוכה, ושישראל לא השיגה את היעדים שהציבה לעצמה בתחילת העימות.

האופוזיציה מציגה את ההסדר כסימן לכך שמעמדה המדיני של ישראל נחלש, וכי ההחלטות המרכזיות התקבלו ללא מעורבות ישראלית.

תגובות גלובליות

מנהיגים ברחבי העולם בירכו על הסכם הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן, והדגישו את חשיבות המשך המגעים הדיפלומטיים.

פקיסטן: ראש ממשלת פקיסטן שהפאז שריף כינה את המהלך “מחווה נבונה” והודה להנהגת שתי המדינות. שריף הזמין משלחות משני הצדדים לשיחות באיסלאמאבאד ב־10 באפריל, במטרה לקדם “הסכם מסכם” שיסיים את המלחמה.

טורקיה: משרד החוץ הטורקי מסר כי אנקרה מברכת על כל צעד שמפחית מתיחות באזור. טורקיה קראה לשני הצדדים לשמור על ההבנות ולהמשיך במהלכים דיפלומטיים שימנעו הסלמה נוספת.

המפרץ: מדינות המפרץ הגיבו בזהירות. גורמים רשמיים בסעודיה, כווית ואיחוד האמירויות מסרו כי הן מקוות שההסדר יוביל לרגיעה, וציינו כי הן עוקבות אחר יישום ההבנות בין וושינגטון לטהראן.

אוסטרליה: אוסטרליה הצטרפה לברכות. ראש הממשלה אנתוני אלבניז ושרת החוץ פני וונג מסרו בהודעה משותפת כי ממשלתם תומכת במאמצי הדה־אסקלציה ובהגעה להסדר מוסכם בין הצדדים.

זילנד: שר החוץ של ניו זילנד, וינסטון פיטרס, בירך גם הוא על ההסכם, וציין כי מדובר בהתפתחות מעודדת. עם זאת, הוא הדגיש כי “נותרה עבודה משמעותית” על מנת להבטיח הפסקת אש יציבה ומתמשכת.

האו״ם: מזכ״ל האו״ם קרא לכל הצדדים לכבד את תנאי ההפסקה ולהגן על אזרחים ותשתיות אזרחיות, בהתאם למשפט הבינלאומי. שליח מיוחד של האו״ם נשלח לאזור כדי “לתמוך במאמצים לשלום בר־קיימא”.

מצרים: מצרים בירכה על החלטת ארצות הברית להפסיק את הפעילות הצבאית, וציינה כי מדובר בצעד חיובי להפחתת מתיחות. בהודעת קהיר נמסר כי המהלך מהווה התפתחות חשובה לקידום רגיעה, וכי יש להמשיך במאמצים דיפלומטיים, לכבד את המשפט הבינלאומי ולהבטיח את חופש השיט, תוך שמירה על ריבונותן ויציבותן של מדינות המפרץ.

עיראק: ממשלת עיראק מסרה כי היא מקווה שההסדר יסייע להפחתת המתיחות באזור. בגדאד ציינה כי היא עוקבת אחר ההתפתחויות וכי יציבות אזורית היא אינטרס מרכזי עבורה.

מה הלאה?

ראש ממשלת פקיסטן שהפאז שריף מסר כי הפסקת האש נכנסת לתוקף באופן מיידי, וכי איסלאמאבאד תארח משלחות משתי המדינות לשיחות שצפויות להתחיל ביום שישי.

לדבריו, מטרת השיחות היא להגיע ל“הסכם מסכם” שיסדיר את סיום הלחימה. איראן הודיעה כי היא מקצה תקופה של שבועיים לניהול המשא ומתן.

בבית הלבן אמרה דוברת הממשל קרוליין לוויט כי מתקיימת בחינה של האפשרות לקיים את השיחות בפקיסטן, אך טרם התקבלה החלטה סופית בנושא.

מחירי הנפט העולמיים ירדו לאחר ההודעה על פתיחת מצר הורמוז במסגרת הפסקת האש, לאחר שבועות שבהם היצע הנפט והגז העולמי הושפע מהסגירה האיראנית של המעבר. פתיחת המצר עשויה לספק הקלה זמנית למדינות התלויות ביבוא אנרגיה.

לפי נתונים שנאספו ממקורות ממשלתיים וארגוני זכויות אדם, המלחמה הנמשכת זה שישה שבועות גבתה את חייהם של יותר מ־5,000 בני אדם בכמעט תריסר מדינות, ובהם למעלה מ־1,600 אזרחים באיראן.

מקור: TRT World and Agencies